Fautes de grammaire ou grammaire des fautes ? Or: Should Hebrew Speakers Be Afraid of Linguists?

This paper tries to reevaluate the notion of linguistic error in the light of modern research on standard language, linguistic variation and the history of contemporary Hebrew since its emergence as a vernacular at the end of the 19th century and the beginning of the 20th century. We ask why Israelis perceive their Hebrew speech as faulty or bad and whether this perception is appropriate. We then discuss linguistic variation—synchronic and diachronic—and how acknowledging it as an inherent characteristic of language should affect our view of language and language education. Finally, we try to see how we can overcome preconceptions and do research not only on written Hebrew but also on its spoken varieties, so that they receive their proper place in our life and culture.Cet article tente de réévaluer la notion d’erreur linguistique à la lumière des recherches modernes sur la langue standard, la variation linguistique et l’histoire de l’hébreu contemporain depuis son émergence comme langue vernaculaire à la fin du xixe siècle et au début du xxe siècle. Nous nous demandons pourquoi les Israéliens locuteurs natifs de l’hébreu perçoivent leur discours en hébreu comme défectueux ou mauvais et si cette perception est appropriée. Nous discutons ensuite de la variation linguistique – synchronique et diachronique – et comment sa reconnaissance comme une caractéristique inhérente de la langue devrait affecter notre vision de la langue et de l’enseignement scolaire de la langue maternelle. Enfin, nous essayons de voir comment nous pouvons surmonter les idées préconçues et faire des recherches non seulement sur l’hébreu écrit, mais aussi sur ses variétés parlées, afin qu’ils trouvent leur juste place dans notre vie et notre culture.מטרת המאמר הזה לבדוק מחדש את מהותו של מושג ה״שגיאה״ בלשון לאור המחקר המודרני בתחומים בלשניים אחדים: תקן לשוני ולשונות תקן; שוֹנוּת לשונית; תולדות העברית בת-זמננו מראשית התהוותה כשפת היומיום בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. במרכזו עומדת השאלה מדוע ישראלים דוברי עברית ילידית תופסים את לשון הדיבור שלהם כשגויה או רעה והאם יש ממש בתפיסה זו. מתוך התבוננות במהות השוֹנוּת הלשונית – שוֹנוּת סינכרונית ושוֹנוּת דיאכרונית – כמאפיין אינהרנטי של הלשון, נשאלת השאלה האם הכרה במהות זו של השוֹנוּת בלשון עשויה לשנות את דעתנו על הלשון ואת התייחסותנו אל החינוך הלשוני. לבסוף, נעשה ניסיון לבדוק כיצד נוכל להתגבר על דעות קדומות באשר ללשון ולעסוק במחקר הלשוני לא רק של העברית הכתובה אלא גם של החלופות המדוברות של הלשון, כך שתתפוסנה את מעמדן הראוי בחיי הקהילה ובתרבותה

Functional domains and cross-linguistic comparability

International audienc

Le Voyage de l’hébreu à travers le temps et la société

En septembre 2018, à l’occasion du soixante‑dixième anniversaire de l’État d’Israël, a été organisé à l’Inalco un colloque international consacré à l’hébreu moderne et son passage d’une langue écrite et sacrée à une langue officielle, vivante et parlée au sein d’une société multilingue et multiculturelle. Ce numéro de YOD est le fruit de ce colloque et traite de différents aspects de cette langue au parcours unique dans l’histoire